#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצאת ולהניח הס&quot;ת 1) באמצע הקריאה 2) בין גברא לגברא?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-65a2f97c1bb56c11ba24553db913763efa04ca7a.jpg"">"	סימן קמו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשעת קריאת אקדמות?	"במקום שנוהגין לקרות אקדמות לאחר שהתחילו לקרות כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דהוי כבאמצע הקריאה, אבל המחה&quot;ש הביא הא&quot;ר דמקיל. אמנם ,במקומתינו נוהגין לקרות אקדמות לפני הקריאה ופשוט דאינו כבאמצע הקריאה"	סימן קמו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשעת ברכת התורה 1) ראשונה 2) אחרונה?	"1) אם הספר פתוח בודאי אסור לצאת, ואפי&#x27; אם הספר אינה פתוחה [כגון אלו שנוהגין לסגור הספר בשעת הברכה] מבואר מביה&quot;ל (ד&quot;ה כשהוא) דאינו ראוי לצאת {ועוד יתכן דלפי המטה יהודה דינו כבאמצע הקריאה (הר&quot;י באק)} 2) הפר&quot;ח סבר דהוי כבין גברא לגברא, והמטה יהודה סבר שהברכה שייכא להקריאה וחשיבא כוותיה (ביה&quot;ל ד&quot;ה שפיר)"	סימן קמו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נכנס באמצע הקריאה לחפש אדם וכדומה, האם מותר לצאת באמצע הקריאה?	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) מסתפק בדבר ונוטה להחמיר, והכה&quot;ח (ס&quot;ק ג&#x27;) נמי מחמיר באמצע הקריאה אבל בין גברא לגברא מקיל אפי&#x27; כשאינו צורך גדול."	סימן קמו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם צריך לצאת לעשות צרכיו באמצע קרה&quot;ת?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) דדינו כבאמצע שמ&quot;ע דאין לצאת אלא אם הוא מוכרח ממש, אבל הביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; צ&quot;ב ד&quot;ה קורא) סבר דיצא כשיגיע לבל תשקצו"	סימן קמו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לנשים לצאת באמצע קרה&quot;ת?	"כתב הכה&quot;ח (ס&quot;ק ב&#x27;) דמותר להן בעת הצורך"	סימן קמו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנלן דאסור לדבר באמצע קרה&quot;ת?	"איתא בסוטה (ל&quot;ט ע&quot;א) כיון שנפתח ס&quot;ת אסור לספר אפי&#x27; בדברי תורה שנאמר וכפתחו עמדו כל העם, ואין עמידה אלא שתיקה (טור)"	סימן קמו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה היה מותר לרב ששת להדר אפיה וגריס באמצע קרה&quot;ת (ברכות ח&#x27; ע&quot;א)?"	"1) למד בלחש (טור בשם רש&quot;י)&lt;br&gt;2) מיירי בדאיכא עשרה דצייתי (בה&quot;ג)&lt;br&gt;3) היה תורתו אומנתו (רי&quot;ף)&lt;br&gt;4) היה סגי נהור ופטור מקרה&quot;ת דדברים שבכתב א&quot;א רשאי לאומרם בע&quot;פ (תלמידי רבינו יונה בשם י&quot;מ, תוס&#x27; סוטה ל&quot;ט ע&quot;א)&lt;br&gt;5) היה קורא בספר קודם שנפתח הס&quot;ת (רבינו יונה)&lt;br&gt;6) האיסור לספר היה דוקא בזמן המשנה שלא ברכו אלא בתחילה וסוף, ואם יספר יהיה הפסק בין הברכות (כל בו)&lt;br&gt;7) היה לומד בעת שהמתורגמן תירגם הפסוק (ערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) בשם גדול אחד)&lt;br&gt;8) רב ששת ס&quot;ל דמותר לספר באמצע קרה&quot;ת (תוס&#x27; שאנץ סוטה ל&quot;ט ע&quot;א)&lt;br&gt;9) רב ששת כבר קרא שמו&quot;ת (ראבי&quot;ה)&lt;br&gt;10) רב ששת מהדר אפיה והוי כאילו הוא מחוץ לביהכ&quot;נ (תוס&#x27; סוטה ל&quot;ט ע&quot;א)"	סימן קמו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שייך היתרים אלו לפרשת זכור ופרה?	"לא, ואפי&#x27; להשיטות דפרשת פרה דרבנן אין להקל בזה (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן קמו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם היתרים אלו נאמרו כשכבר שמע קרה&quot;ת או לא שמע?	"הב&quot;י הביא משבלי הלקט דהקשה כיון שיש לו מצוה לשמוע מה שייך היתרים אלו, ותי&#x27; הביה&quot;ל (ד&quot;ה ויש) דצ&quot;ל דמיירי כשכבר שמע קרה&quot;ת, אלא שמסיים וצ&quot;ע דא&quot;כ למה אסור בפרשת זכור ופרה {וי&quot;ל דאפי&#x27; אם שמע הקריאה יש ענין שלא לפרוש מן הציבור וכמ&quot;ש המ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;) בשם הגר&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) בשעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ב), וא&quot;כ קריאת זכור שהוא מדאורייתא יש ענין יותר שלא לפרוש מן הציבור}, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) ביאר דכל התירוצים לא פליגי וצריך שיהיה עשרה זולתו וגם בלחש וגם תורתו אומנתו וכו&#x27;, וממילא מיירי במי שלא שמע קרה&quot;ת והוא פטור מקרה&quot;ת, ומסיים דבזמן הזה אין להקל כלל שלא ילמודו ממנו עמי הארץ להקל [והוסיף (בסעי&#x27; ו&#x27;) דלא ראינו ולא שמענו גדול בתורה שילמוד בשעת קרה&quot;ת], אבל אם כבר שמע קרה&quot;ת והוא יושב ולומד מן הצד מותר דהכל רואין שהוא כבר שמע קרה&quot;ת."	סימן קמו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לדבר דברי חולין באמצע הקריאה ע&quot;י היתרים אלו?	המהר&quot;י אבוהב כתב על ההיתר דבה&quot;ג דאינו היתר אלא לדבר דברי תורה {ולכאורה ה&quot;ה בהשאר היתרים}	סימן קמו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לדבר באמצע ברכת התורה 1) הראשונה 2) האחרונה?	"1) פי&#x27; רש&quot;י (סוטה ל&quot;ט ע&quot;א) והרמב&quot;ם דמותר לדבר קודם שקורא התורה, אבל לפי המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) והגר&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) אסור משעה שפתח הס&quot;ת לברך (ביה&quot;ל ד&quot;ה כשהוא), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) מקיל כהראשונים 2) כנראה שתלוי במח&#x27; בין הפמ&quot;ג ומטה יהודה בביה&quot;ל (ד&quot;ה שפיר)"	סימן קמו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני אם כבר קרא שמו&quot;ת קודם קרה&quot;ת?	"כתב תשובת הרשב&quot;א דלא מהני (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), ודלא כראבי&quot;ה דס&quot;ל דמהני (מאיר עוז)"	סימן קמו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ההיתר דתורתו אומנתו?	"הרי&quot;ף ס&quot;ל דאפי&#x27; אם יש עשרה זולתו אינו מותר אלא למי שתורתו אומנתו אבל בדליכא עשרה שומעים אסור בכל אופן (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ד), ובזמן הזה ליכא מי שתורתו אומנתו לענין זה (א&quot;ר, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן קמו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקרות שמו&quot;ת באמצע קרה&quot;ת?	"כתב המרדכי שמותר {ומבואר דמיירי אפי&#x27; אם עדיין לא שמע קרה&quot;ת מדכתב הב&quot;י דכן נהג ר&#x27; יהודה החסיד, ולא שייך מנהג אם הוא רק כששמע קרה&quot;ת כבר}, והוסיף התרוה&quot;ד (סי&#x27; כ&quot;ד) דאפי&#x27; אם ליכא עשרה ששומעים להבעל קריאה מותר כיון שעסוקים באותו ענין (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;), אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה ולקרות) השיג על התרוה&quot;ד דאינו מוכרח דא&quot;צ עשרה שומעים ומסיק דקרה&quot;ת חמיר טפי מקדיש וחזרת הש&quot;ץ וצריך תשעה שומעים ממש ולא מהני להצטרף מי שאומר דברים אחרים. ועוד כתב המ&#x27;&#x27;ב דא&quot;צ לקרות אותו תיבות שקורא הבעל קריאה, ועוד צריך ליזהר לקרות בלחש שלא להפריע אחרים (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א), ומ&quot;מ כתב השו&quot;ע דעדיף לשתוק לגמרי ולשמוע להבעל קריאה [וכ&quot;כ המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) בשם השל&quot;ה והפר&quot;ח], אכן המג&quot;א (שם) מסיים בשם המטה משה דנכון לקרות בלחש עם הבעל קריאה כדי לכוין לשמוע {ונראה דתלוי בכל אדם דאם הוא יכול לשמוע בשתיקה זה עדיף, ואם לאו יכול לקרות עמו}"	סימן קמו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר 1) להורות 2) להפריש אדם מאיסור, באמצע קרה&quot;ת?	"1) הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) הביא מרבינו ירוחם דמקיל, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא מהרי&quot;ף דאוסר אם יכול להורות אח&quot;כ (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;) 2) כן בדרך קצרה אם א&quot;א ברמיזה (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27; ע&quot;פ לבושי שרד, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) {ונראה דהוי כמו הוראה דא&quot;א להורות אח&quot;כ}"	סימן קמו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לדבר בין גברא לגברא?	"השו&quot;ע פסק דאסור לדבר אפי&#x27; דברי תורה בין גברא לגברא שמא ימשך הדיבור אף בעת הקריאה, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא מהב&quot;ח דמותר ובפרט כשמאריכין במי שברך [ומביה&quot;ל (ד&quot;ה והנכון) משמע דלא התיר אלא דברי תורה, אכן הפר&quot;ח מקיל אפי&#x27; בדברי חולין], והמ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;) הביא מהא&quot;ר דמקיל ללמוד מעצמו ולא עם אחרים ומ&quot;מ מותר להורות לפי שעה דלא שכיח כ&quot;כ לימשך {ונראה דזה מותר אפי&#x27; אם יכול להורות אח&quot;כ, משא&quot;כ באמצע הקריאה אינו מותר אלא אם אינו יכול להמתין (וכ&quot;כ הערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;)}, וכן מותר לקרוא שמו&quot;ת בין גברא לגברא (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) מקיל לספר ענין קצר [וכן מותר לומר מזל טוב (הגרח&quot;ק, מ&quot;ב דרשו)]"	סימן קמו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם הוא באמצע שמ&quot;ע בשעת קרה&quot;ת?	ימשיך בתפילתו ולא ישמע לקרה&quot;ת (מ&quot;ב דרשו)	סימן קמו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשעת קריאת ההפטורה?	"דינה כמו באמצע קרה&quot;ת, וצריך לכוין להברכות ולענות אמן אחריהם (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) [אבל א&quot;צ לעמוד בשעת קריאת ההפטורה (שבט הלוי ח&quot;י סי&#x27; כ&quot;ו)]"	סימן קמו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אחד בקהל צריך לעמוד 1) בשעת ברכו 2) בשעת הברכות 3) בשעת הקריאה 4) בין גברא לגברא?	"1) בודאי צריך לעמוד בשעת ברכו ועניית בההל&quot;ו דהוי דבר שבקדושה (ט&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) 2) המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) ס&quot;ל דצריך לעמוד גם להברכות דהוי דבר שבקדושה, אבל הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) ס&quot;ל דא&quot;צ לעמוד אלא לברכו, ופסק המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ח) כהט&quot;ז ולא כהמג&quot;א (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&#x27;) 3) הטור הביא מרב שר שלום דס&quot;ל דצריך לעמוד מדכתיב וכשפתחו עמדו כל העם, אכן השיג עליו הטור (והב&quot;י הביא עוד ראשונים) דאין עמידה אלא לשון שתיקה ולעולם א&quot;צ לעמוד [ומ&quot;מ בתשובות בנימין זאב (סי&#x27; קס&quot;ג) פי&#x27; דאין מקרא יוצא מידי פשוטו (מאיר עוז עמ&#x27; תמב), והרמ&quot;א הביא שהמהר&quot;ם היה מחמיר לעמוד דומיא דקבלת התורה שכל ישראל עמדו, והפר&quot;ח הביא עוד פסוקים (נחמיה ח, ז, שם ט, ג) דמבואר דצריך לעמוד בקרה&quot;ת], והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ט) מסיים דמי שהוא איש חלוש ולא יהא יכול לכוין היטב על הקריאה יש לו לישב 4) א&quot;צ לעמוד בין גברא לגברא (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27; בשם הב&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;)"	סימן קמו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לעמוד לכבד הס&quot;ת 1) כשהיא ברשות אחרת 2) כשהיא ברשותו?	"1) לא (רמ&quot;א יו&quot;ד סי&#x27; רמ&quot;ב סעי&#x27; י&quot;ח, מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;), אבל בשעת הגבהת התורה שהוא מגביה להראותה להציבור כתב הא&quot;ר דמחויבין לעמוד (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ח) [אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) ס&#x27;&#x27;ל דא&quot;צ לעמוד כלל כשהיא ברשות אחרת אפי&#x27; בשעת הגבהת התורה (הר&quot;י באק)] 2) מדינא צריך לעמוד רק כשנושא אותה עד שיגיע למקומה [ואם הגיע לבימה או לארון ועדיין לא הניחה עליה או בתוכו אינו יכול לישב (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ה סי&#x27; ל&quot;ח אות א&#x27;, מנחת שלמה ח&quot;א סי&#x27; ל&quot;ג)], אבל כשהיא מונחת במקומה [אפי&#x27; כשפותח הארון קודש] או ביד מי שתופסה [בין כשהוא יושב בין כשהוא עומד] א&quot;צ לעמוד מדינא, ומ&quot;מ נוהגין העולם לעשות הידור לתורה ולעמוד כשפותח הארון או כשעומד מי שתופסה (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ח), והוסיף האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ה סי&#x27; ל&quot;ח אות ד&#x27;) דבודאי ראוי לעמוד, אבל אם אינם רוצים לעמוד יפתחו הארון פחות מג&#x27; טפחים שנחשב כלבוד וסתום.&lt;br&gt; "	סימן קמו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספר תורה פסול?	"הנוב&quot;י (מהדו&quot;ק יו&quot;ד סי&#x27; ע&quot;א) ס&quot;ל דצריך לכבדה ככשר, אכן משו&quot;ע לקמן (סי&#x27; קנ&quot;ג סעי&#x27; ג&#x27;) מבואר דאינו ככשר, וכן פסק הערוה&quot;ש (יו&quot;ד סי&#x27; רפ&quot;ב סעי&#x27; ד&#x27;) דא&quot;צ לכבדה ככשר וא&quot;צ לעמוד לפניו, ורשז&quot;א (הליכות שלמה תפילה פי&quot;ב דבר הלכה אות נ&quot;ה) מחמיר (מ&quot;ב דרשו)"	סימן קמו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשמחת תורה?	"כתב הערוה&quot;ש (יו&quot;ד סי&#x27; רפ&quot;ב סעי&#x27; ה&#x27;) שבשעת הרקידה צריך לעמוד אבל בין הקפה להקפה מותר לישב דנחשב כאילו הס&quot;ת מונח במקומו. וגם החזו&quot;א היה מחמיר. ורשז&quot;א מקיל אחר סיבוב אחד דכל החדר של הביהכ&quot;נ הוי כמקומו של הס&quot;ת. {ויש עוד היתר אם האנשים נחשבים כמחיצה} (מ&quot;ב דרשו)"	סימן קמו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לעמוד בשעת 1) קריאת עשרת הדברות 2) חזק?	"1) הרמב&quot;ם בתשובות (סי&#x27; רס&quot;ג) כתב לבטל המנהג משום המינים (וכן החמיר ריש&quot;א), אבל הרבה מקילים לעמוד (שערי אפרים ש&quot;ז סעי&#x27; ל&quot;ז, אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; כ&quot;ב, הליכות שלמה תפילה פי&quot;ב דבר הלכה אות ל&#x27;) (מ&quot;ב דרשו) 2) כך נוהגין (הגרח&quot;ק, מ&quot;ב דרשו)"	סימן קמו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשאביו או רבו עולה לתורה?	"צריך לעמוד בשעת הליכה אבל לא בשעת העלייה ממש (יו&quot;ד סי&#x27; רמ&quot;ב סעי&#x27; יח), ומ&quot;מ יש מקומות שנוהגין לעמוד אפי&#x27; בשעת העלייה ממש (כה&quot;ח סי&#x27; קמ&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ה)"	סימן קמו סעיף ד		
